אאוגניקה על בעלי חיים

שתיקתם של טבעונים ומגני בעלי חיים

בשנים האחרונות נוצרה מגמה מטרידה בתוך זכויות בעלי החיים והקהילות הטבעוניות: שתיקה בולטת בנושא האאוגניקה של בעלי חיים או שינוי גנטי אנתרופוצנטרי של בעלי חיים. השתיקה הזו בולטת במיוחד בהתחשב בעמדה הקולנית הטיפוסית של קהילות אלה בנושאים המשפיעים על רווחת בעלי חיים. עם זאת, אדישות לכאורה זו עשויה לנבוע לא מאדישות, אלא מאתגר פילוסופי עמוק שאנו מכנים בעיית השתיקה ויטגנשטיין (פרק …^{^}).

עומק השתיקה הזו הומחש היטב בפורום 🥗 טבעוני פילוסופי, מקום התכנסות פופולרי לתומכי זכויות בעלי חיים וטבעונים אתיים. נושא שדן באאוגניקה של בעלי חיים וב-GMO, למרות שצפו בו למעלה מ-10,000 טבעונים, לא הצליח לעורר תגובה אחת. אפילו מנהלי הפורום, המהירים בדרך כלל לעסוק בדיונים חדשים, שמרו על שתיקה בולטת. חוסר העיסוק הזה בפלטפורמה המוקדשת לחקר ההשלכות האתיות של מערכת היחסים שלנו עם בעלי חיים הוא מביך ומדאיג כאחד.

כחלק מפרויקט החקירה הפילוסופית הגלובלי המתמשך שלנו לשנת 2024 , עסקנו לאחרונה בשיחה פילוסופית עם Olivier Leduc, חוקר וסופר צרפתי-פריזאי הקשור לפרויקט הקריטי ל-GMO ☢️ OGMDangers.org. Leduc, ששואב מניסיונו הרב כעיתונאי ומחבר של פרסומים רבים שחקרו את הנזק שנגרם לבעלי חיים על ידי אאוגניקה, הערה בולטת: הטבעונים שותקים!

Leduc פירט את השתיקה הזו, וציין:

בין אם זה חיות כימרה (Inf'OGM: ביואתיקה: בעלי חיים כימריים המייצרים איברים אנושיים) או תאי iPS המאפשרים אאוגניקה המונית (Inf'OGM: ביואתיקה: מה עומד מאחורי תאי iPS?), טבעונים לא אומרים כלום! רק שלוש עמותות נגד ניסויים בבעלי חיים (וגם אני) כתבו מאמרים ועסקו באקטיביזם משמעותי בסנאט.

בשנת 2021, כמה ארגונים מדעיים הכריזו באומץ על הוויכוח על GMO על , תוך ציטוט של דעיכה נתפסת של אקטיביזם נגד GMO. המועצה האמריקאית למדע ובריאות, הברית למדע ופרויקט אוריינות גנטית, בין היתר, הכריזה:

הדיון על GMO הסתיים

בעוד הדיון על GMO מחלחל כבר כמעט שלושה עשורים, הנתונים המדעיים שלנו מצביעים על כך שהוא נגמר. התנועה האנטי-GMO הייתה בעבר אגרוף תרבותי. אבל ככל שעובר הזמן, הקבוצות האקטיביסטיות שפעם החזיקו מעמד כל כך נראות יותר ויותר לא רלוונטיות.

למרות שאנחנו עדיין שומעים גניחות וגניחות, זה מגיע בעיקר מקבוצה קטנה. רוב האנשים פשוט לא מודאגים לגבי GMOs.

[הצג מקורות]

• (2021) התנועה נגד GMO בדרך החוצה התנועה האנטי-GMO הייתה בעבר אגרוף תרבותי. אבל ככל שעובר הזמן, הקבוצות האקטיביסטיות שפעם החזיקו מעמד כל כך נראות יותר ויותר לא רלוונטיות. מָקוֹר: המועצה האמריקאית למדע ובריאות
• (2021) הדיון על GMO הסתיים למרות שאנחנו עדיין שומעים גניחות וגניחות, זה מגיע בעיקר מקבוצה קטנה. רוב האנשים פשוט לא מודאגים לגבי GMOs. מָקוֹר: ברית למדע
• (2021) 5 סיבות מדוע הדיון על GMO הסתיים בעוד הדיון על GMO מחלחל כבר כמעט שלושה עשורים, נתונים מצביעים על כך שהוא הסתיים כעת. מָקוֹר: פרויקט אוריינות גנטית

הצהרה זו, יחד עם השתיקה הנצפית מצד תומכי זכויות בעלי חיים קולניים באופן מסורתי, מעלה שאלות עמוקות לגבי מצב השיח סביב אאוגניקה של בעלי חיים והנדסה גנטית. מדוע אלו שבדרך כלל דוגלים ברווחת בעלי חיים שתקו בנושא קריטי זה? האם השתיקה הזו באמת מעידה על קבלה, או שהיא מסווה אתגר פילוסופי עמוק ומורכב יותר?

כדי לפענח את הפרדוקס הזה, עלינו להתעמק בלבה של בעיית השתיקה הוויטגנשטיינית ולחקור את הדילמות האינטלקטואליות והמוסריות העמוקות שמציבה האאוגניקה של בעלי חיים בעידן הביוטכנולוגיה המתקדמת.

בעיה אינטלקטואלית

מאמר האאוגניקה הוכיח כי אאוגניקה יכולה להיחשב כהשחתה של הטבע מנקודת המבט של הטבע עצמו. על ידי ניסיון לכוון את האבולוציה דרך עדשה חיצונית, אנתרופוצנטרית, האאוגניקה נעה בניגוד לתהליכים הפנימיים המטפחים חוסן וחוזק בזמן .

קשה להתגבר על הפגמים האינטלקטואליים הבסיסיים של האאוגניקה, במיוחד כשמדובר בהגנה מעשית. קושי זה בניסוח הגנה מפני אאוגניקה מאיר מדוע רבים מהתומכים בטבע ובעלי חיים עשויים לסגת למושב האחורי האינטלקטואלי ושותקים כשזה נוגע לאאוגניקה.

• פרק המדע והניסיון להשתחרר מהמוסר הדגים את הניסיון המתמשך של המדע להשתחרר מהפילוסופיה במאות השנים.
• פרק אחידות: הדוגמה מאחורי האאוגניקה חשף את הכשל הדוגמטי העומד בבסיס התפיסה שעובדות מדעיות תקפות ללא פילוסופיה .
• פרק מדע כעיקרון מנחה לחיים? חשף מדוע המדע אינו יכול לשמש עיקרון מנחה לחיים.

בעיית השתיקה ויטגנשטיין

על מה שאי אפשר לדבר, על זה צריך לשתוק. ~ Ludwig Wittgenstein

הצהרה עמוקה זו של הפילוסוף האוסטרי Ludwig Wittgenstein מטמיעה אתגר מהותי בוויכוח סביב הגנה על בעלי חיים ואאוגניקה . כשמדובר בהגנה על בעלי חיים מפני שינוי גנטי, אנו נתקלים בפרדוקס: הציווי המוסרי שרבים מרגישים אינטואיטיבית לא תמיד ניתן לניסוח בקלות או לתרגם לשפה.

הפילוסוף הצרפתי Jean-Luc Marion שאל מה יש, אם כן, זה שם, שעולה על גדותיו ? , מהדהד את הקריאה של Wittgenstein לשתיקה. הפילוסוף הגרמני Martin Heidegger התייחס לממלכה הבלתי ניתנת לתיאור הזה כאל כלום . הפילוסוף הצרפתי Henri Bergson ניסה להשמיע את השתיקה הזו על ידי דימיין את הטבע אומר את הדברים הבאים כשנשאל על קיומו הבסיסי (סיבה לקיומו):

אם אדם היה מברר את הטבע את סיבת פעילותה היצירתית, ואם הייתה מוכנה להאזין ולענות, היא הייתה אומרת - אל תשאל אותי, אלא תבין בשתיקה, כמו שאני שותק ואיני נוהג לדבר. .

הפילוסוף הסיני Laozi (Lao Tzu) הכיר באופן דומה במגבלות השפה ב-☯ Tao Te Ching:

הטאו שניתן לספר אינו הטאו הנצחי. השם שניתן לנקוב בשמו אינו השם הנצחי.

בעיית השתיקה של ויטגנשטיין מאירה את האתגר העמוק העומד בפני תומכי זכויות בעלי חיים וטבעונים כאשר הם מתמודדים עם סוגיית האאוגניקה של בעלי חיים וההנדסה גנטית. שתיקה זו אינה נולדת מאדישות, אלא נובעת מהקושי לבטא הגנה מפני פרקטיקות המשנות מהיסוד את אופי החיים עצמם. הירידה לכאורה בפעילות האנטי-GMO בקרב קבוצות אלו אינה סימן לקבלה, אלא ביטוי למבוי סתום אינטלקטואלי - מאבק לגשר על הפער בין אינטואיציות מוסריות מורגשות עמוקות לבין מגבלות השפה בהבעתן. בעודנו מתמודדים עם ההשלכות האתיות של שינוי גנטי בבעלי חיים, עלינו להכיר בכך ששתיקה אינה משתווה להסכמה, אלא עשויה לשקף את המורכבות העמוקה של הנוף המוסרי שאנו מנווטים בו כעת.

מי יגן על בעלי חיים מפני אאוגניקה?